החלטות סירוב של משרד הפנים בענייני הגירה לישראל: איך אפשר לשנות את ההחלטה?

ברוב ההליכים במשרד הפנים, ישנו מסלול דיי קבוע באמצעותו ניתן לתקוף את החלטת הסירוב. המסלול מורכב מ-3 ערכאות ערעור, אותם ניתן להגיש בזכות.

שלב ראשון: ערר פנימי למשרד הפנים

תחילה, יש למצות את ההליכים בתוך משרד הפנים, ולכן ישנו מנגנון של "ערר פנימי".
ערר פנימי למעשה מוגש למשרד הפנים שנתן את החלטת הסירוב, ועובר להחלטת בעל התפקיד המתאים ברשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם לנוהל ולגורם שחתום על ההחלטה.

אין פרק זמן קבוע בו על משרד הפנים לתת החלטה בערר הפנימי, ולכן לעיתים קרובות משך ההמתנה הוא ממושך מאוד נוכח העומסים הגדולים על רשות האוכלוסין וההגירה.

שלב הערר הפנימי נשמע לעיתים פרוצדורלי בלבד, ולקוחות רבים נוטים לזלזל בו, שכן למען האמת, לרוב העררים הפנימיים נדחים ויש צורך להגיש ערר לבית הדין לעררים.
אבל למען האמת, הוא חשוב מאוד! זה כתב הטענות הראשון שאתם מגישים וזו הפעם הראשונה בה אתם מתייחסים לטענות רשות האוכלוסין נגד ההליך שלכם.

כאשר משקיעים את הזמן וכותבים ערר פנימי מקיף וקפדני, המתייחס לכלל הטענות של רשות האוכלוסין, מפריך אותן, ומבסס את הטיעונים של הלקוח על פסקי דין והוראות החוק והנוהל, לא רק שהסיכוי לקבלת הערר הפנימי גדל משמעותית, וכך ניתן להפוך את ההחלטה עוד בשלב שהיא נמצאת במשרד הפנים, אלא שגם אם יידחה הערר, לא יכולה לעלות בהמשך טענה מצד רשות האוכלוסין הנוגעת לזניחת טענות.

שלב שני: ערר מנהלי לבית הדין לעררים

אם התקבלה החלטת דחייה גם בערר הפנימי, ניתן להגיש על החלטת הדחייה ערר מנהלי לבית הדין לעררים.
בית הדין לעררים זו ערכאה שיפוטית, שהוקמה במיוחד כדי לדון בעררים מנהליים הנוגעים לכניסה והגירה לישראל.
בית הדין לעררים הוא כמו בית משפט של ממש, מוגש כתב ערר, כתב תשובה מטעם רשות האוכלוסין (כמו כתב הגנה), לרוב מתקיים דיון, ישנו דיין, קלדנית, צדדים וכל מה שאנחנו מכירים מבתי המשפט הרגילים.

שלב שלישי: ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים)

אם גם הערר המנהלי נדחה, אין זה אומר שהמאבק הסתיים, וניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי, על פסק הדין שניתן בערר המנהלי בבית הדין לעררים.
כאן, אנחנו כבר מגיעים לבית המשפט המחוזי, הגלימות יוצאות, וכך גם ההליך מגיע להכרעה של שופט מחוזי, המומחה בעניינים מנהליים.

שלב רביעי: בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון

לרוב, העניין יפטר עוד בערכאות הקודמות, ונדירות הפעמים בהן נמליץ להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

חשוב להבין, מדובר בבקשה לקבל רשות להגיש ערעור נוסף, והדבר שמור רק למקרים נדירים וחריגים, שבהם עולה שאלה משפטית יוצאת דופן המצדיקה העלאת העניין בפני ערכאה רביעית שתבחן את עניינו של הלקוח.
בכל אחד מהשלבים, יש לוח זמנים צפוף ומספר ימים מוגבל המאפשר את הגשת הערר/הערעור, ולכן אם קיבלתם החלטת סירוב, צריך לפנות בהקדם לעורך דין לענייני הגירה המומחה בכתיבת ערעורים ועררים על מנת לפעול ביעילות ובמהירות.

חשוב מאוד, שכתבי הערר והערעור ייכתבו על ידי עורך דין לענייני הגירה שמכיר היטב את הנהלים וכל האספקטים הקטנים ויבנה אסטרטגיית ערעור יציבה לאורך כל כתבי הטענות.
*יש מקרים מסוימים, בהם יש להגיש מייד עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.

סיבות נפוצות לדחיית בקשות במשרד הפנים:

• חוסר במסמכים;
• פערים וסתירות בראיונות במשרד הפנים – אחת הסיבות הנפוצות ביותר;
• אי עמידה בדרישות סף;
• מניעה ביטחונית או פלילית;
• שגיאות של משרד הפנים ביישום הנוהל, אשר עלולות להביא לדחיות בלתי מוצדקות;

חשוב להבין, שכל מקרה הוא ייחודי, הבנת החלטת הדחייה ונימוקיה לעומק, היא הצעד הראשון בכתיבת ערר אפקטיבי, שיביא להיפוך ההחלטה ולהמשך הליך הסדרת המעמד.

במשרדנו אנו מתמחים בדיני הגירה ובעלי ניסיון רב בכתיבת וייצוג לקוחות בעררים מול משרד הפנים ובערעורים ועתירות מול בית המשפט המחוזי, ויותר חשוב מכך, בהצלחה בהם!
אנחנו בוחנים את החלטת הסירוב, בעין מקצועית, עם תשומת הלב הגבוהה ביותר, לפרטים הכי קטנים, בונים אסטרטגיה מותאמת אישית, כותבים עררים מקצועיים, מייצגים ומלווים אתכם כל הדרך – עד לפסק הדין.

אל תחכו לקבלת החלטת הסירוב, פנו אלינו עוד היום, לליווי מלא עוד בתחילת הגשת הבקשה. בעזרת הכנה והגשה נכונה ומדוקדקת, ניתן להימנע מהחלטות סירוב מיותרות מראש!.

מאמר זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם אישית, אנא צרו קשר ישירות עם משרדנו.